<h1>סמ"ג לאוין סימן צ"ז</h1>
<h2>דף נא:</h2>
ואלו הן העריות (שהן) [שמיתתן] בשריפה, הבא על בת כהן והבא על בת אשתו ועל בת בתה ועל בת בנה ועל אם אשתו ועל אם אמה ועל אם אביה ועל בתו ועל בת בתו ועל בת בנו (והם) [והן] עשר נשים בשריפה. בת כהן מניין שנאמר באמור אל הכהנים (ויקרא כ"א ט') ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף, ודרשינן בפ"ד מיתות (נ"א ב') יכול אפילו פנויה וזינתה תשרף נאמר כאן אביה ונאמר להלן אביה במוציא שם רע (דברים כ"ב כ"א) לזנות בית אביה מה להלן זנות עם זיקת הבעל אף כאן זנות עם זיקת הבעל, ואומרים שם חכמים [ד]דווקא נשואה בת כהן בשריפה אבל ארוסה [בת כהן] בסקילה כדין ארוסה בת ישראל שאם אתה אומר בשריפה אם כן הקלת במיתתה [מבת ישראל] שהרי סקילה חמורה משריפה ואתה בא לדונה בשריפה הקלה והרי הכתוב דומה שבא להחמיר עליה. ודרשו רבותינו (צ' א') היא באש תשרף ולא בועלה ולא זוממיה אלא מיתתן בחנק, מצינו עונש שריפה (מבת) [לבת] כהן, ואזהרתה בפרשת אחרי (ויקרא י"ח כ') ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה.
<h2>דף סו:</h2>
שלא לבא על נערה המאורסה שנאמר (ויקרא י"ח כ') ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה ואמרו רבותינו שנערה המאורסה בכלל אשת עמיתך היא, למדנו אזהרה לאיש, אזהרה לאשה מניין, תלמוד לומר בי' הדברות לא תנאף ואין ניאוף אלא באשת איש שנאמר בפרשת קדושים (ויקרא כ' י') ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת (ע"פ יראים סי' ז'), ואף על פי שאזהרת לא תנאף נאמרה בלשון זכר הא תני דבי רבי ישמעאל (קידושין ל"ה א') איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה (ע"פ יראים סי' י"ח), וענש סקילה בפרשת תצא (דברים כ"ב כ"ג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא וסקלתם אותם באבנים ומתו, ודרשו רבותינו בפרק נערה שנתפתתה (כתובות מ"ח ב') נערה בסקילה ולא בוגרת, בתולה ולא בעולה, מאורסה ולא נשואה, ועוד דרשו רבותינו (שם) מבית אביה הכתוב בעניין פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל להוליכה לבית בעלה שמאותה שעה והלאה אם זינתה נידונת בחנק. בפרק אלו נערות (עי' סנהדרין ס"ו ב') נחלקו רבי מאיר וחכמים רבי מאיר סובר נערה ולא קטנה וחכמים אומרים נערה חסר ה"א ואפילו קטנה במשמע (ע"פ יראים סי' ז') והמקרא של והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא ודאי דבר זה אינו מדבר אלא בנערה דקטנה אינה בת עונשין. וכל דיני קידושין ואישות נתפרשו בספר מצות עשה (מ"ח) וגם בספר זה בלאו של שארה כסותה ועונתה לא יגרע (ל"ת פ"א).
<h2>דף צ.</h2>
ואלו הן העריות (שהן) [שמיתתן] בשריפה, הבא על בת כהן והבא על בת אשתו ועל בת בתה ועל בת בנה ועל אם אשתו ועל אם אמה ועל אם אביה ועל בתו ועל בת בתו ועל בת בנו (והם) [והן] עשר נשים בשריפה. בת כהן מניין שנאמר באמור אל הכהנים (ויקרא כ"א ט') ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף, ודרשינן בפ"ד מיתות (נ"א ב') יכול אפילו פנויה וזינתה תשרף נאמר כאן אביה ונאמר להלן אביה במוציא שם רע (דברים כ"ב כ"א) לזנות בית אביה מה להלן זנות עם זיקת הבעל אף כאן זנות עם זיקת הבעל, ואומרים שם חכמים [ד]דווקא נשואה בת כהן בשריפה אבל ארוסה [בת כהן] בסקילה כדין ארוסה בת ישראל שאם אתה אומר בשריפה אם כן הקלת במיתתה [מבת ישראל] שהרי סקילה חמורה משריפה ואתה בא לדונה בשריפה הקלה והרי הכתוב דומה שבא להחמיר עליה. ודרשו רבותינו (צ' א') היא באש תשרף ולא בועלה ולא זוממיה אלא מיתתן בחנק, מצינו עונש שריפה (מבת) [לבת] כהן, ואזהרתה בפרשת אחרי (ויקרא י"ח כ') ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה.
